כוכב החשמל בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע (להלן:"המבקש") לחייב את התובעת (להלן:"המשיבה") בהפקדת ערובה באמצעות תשלום במזומן או ערבות בנקאית לתשלום הוצאותיו, בסכום של 200,000 ₪ בהתאם לסעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן:"חוק החברות").

כמו כן, המבקש מבקש, כי במידה והערובה לא תופקד בקופת ביהמ"ש במועד שייקבע לכך, אזי תביעת המשיבה נגד המבקש תידחה.

תמצית טענות המבקש:

המבקש טוען כי קיים חשש ממשי, כי הוא לא יוכל לגבות מהמשיבה את הוצאות המשפט הגבוהות הנלוות לניהול הגנתה, אם וכאשר תחויב המשיבה בהוצאות אלה בסופו של הליך; וזאת לאור מצבה הכלכלי המשיבה.

אין בידי המשיבה להציג טעמים הסותרים את החזקה, לא כל שכן להוכיח, כי יש לה יכולת כלכלית המאפשרת את תשלום הוצאות המבקש אם יזכו בדין.

למיטב ידיעת המבקש ובהסתמך על דברי ב"כ המשיבה לב"כ המבקש בשיחה טלפונית שהתקיימה בניהם; כי כוכב החשמל הפסיקה לאחרונה את פעילותה אף בחנות שהפעילה בחולון.

בהתאם להלכה הפסוקה, היותה של החברה חסרת אמצעים או במצב כלכלי קשה, אינו יכול להוות שיקול לצמצום והקטנה של גובה הערובה. (עניין סרוסי).

המבקש נסמך בבקשתו על פסקי דין רבים בעניין הפקדת ערובה, ואף לגבי גובה שיעור הערובה.

תמצית טענות המשיבה:

הבקשה דנא מוגשת שלא בתום לב במטרה למנוע מהמשיבה למצות את ההליך המשפטי כנגד המבקש.

בבקשתו בחר המבקש להתעלם מפסק הדין המנחה שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בשאלת חיוב תובע במתן ערובה רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ. בכך נמנע המבקש מלהציג בפני ביהמ"ש הנכבד תמונה משפטית שלמה של המצב המשפטי בעניינו, ודי בכך בכדי לדחות את בקשתו ולחייבו בהוצאות בגינה.

הסעד אשר יכול להינתן למבקש בעבור אי הפקדת הערובה במועד לא יכול להיות, דחיית התובענה, כמבוקש בבקשה אלא לכל היותר עיכובה עפ"י סעיף 353א לחוק.

המשיבה שילמה את כל חובותיה גם למבקש וכן לכלל הנושים של החברה, מתוך רצון טוב וניסיון לשמור על קשרי עבודה תקינים עם אנשי מקצוע מהתחום אשר בעליה ומנהליה ממשיכים לעסוק כיום בענף. ולפיכך, המשיבה דוחה מכל וכל את טענתו של המבקש, כי קיים חשש ממשי שלא ניתן לגבות את כספי ההוצאות, אם וכלל שיקבעו מהמשיבה.

המשיבה, באם תקבע לה ערבות בסכום אשר אינה יכולה לעמוד בו, תאלץ לסגת מתביעתה, ובכך יפגעו באופן גורף הן זכותה לגשת לערכאות וזכות הקניין שלה.

בנוסף, התביעה נתמכת באין ספור ראיות, אסמכתאות וחוות דעת מומחה (ובקרוב חוות דעת מומחה נוסף) ונסמכת על אדנים חזקים ביותר של ראיות שאת חלקן לא יעלה בידו של המבקש לסתור.

מדובר בצדדים שאינם שקולים זה לזה. המבקש הינו תאגיד ענק, ללא מוגבלות כספית כלשהי, ובידיו די והותר ממון בכדי להורות על הגשת אין ספור בקשות לביהמ"ש, במטרה להתיש את המשיבה ולו מבחינה כלכלית, בעוד שהמשיבה הינה חברה קטנה מוגבלת באמצעים, כל שכן לאור התנהגות המבקש והעובדה כי המבקש הוא זה אשר גרם להתדרדרותה הכלכלית של המשיבה

בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי:

המשיבה לא הראתה כלל בתגובתה שסיכוייה להצליח בתביעה הינם גבוהים ואף לא בקירוב לכך.

בסעיף 9 לתגובתה המשיבה לא פירטה דבר באשר למצבה הכלכלי ולא הציגה בדל ראיה (דו"חות כספיים עדכניים, רשימת כנסים, דפי בנק עדכניים וכיוצ"ב) זאת בניגוד למתחייב.